אין שום צורך להישאר מעודכנים בכל מבזק חדשות כדי שנבין שאנו נמצאים בתקופת משבר.
כולנו מרגישים את ההשלכות בחשבון הבנק שלנו. ממשבר הקורונה ועד לסערה הפוליטית המתחוללת כיום, גורמים רבים משפיעים על מדד המחירים, הריבית והיציבות הכלכלית.
עבורנו, המצב הזה צריך להוות קריאת השכמה. אם המאבק על המינוס הגיע גם אצלך לרגע שיא, כדאי לדעת שלעולם לא מאוחר מדי לאמץ התנהלות חדשה ולהתייעל פיננסית.
במאמר הבא, נראה מדוע זוהי התקופה הקריטית ביותר לקחת אחריות על המצב הכלכלי שלנו.
הכלכלה הישראלית עדיין מתאוששת ממשבר הקורונה
המגפה השפיעה באופן ניכר על הכלכלה הישראלית.
לפי נתוני בנק ישראל, התמ"ג במדינה הצטמצם ב-2.5% בשנת 2020 ושיעור האבטלה הגיע לשיא של 16.3% באפריל 2020.
למרות ששיעור האבטלה ירד מאז לסביבות 6%, הוא עדיין גבוה יחסית לנתוני העבר. עם זאת, ככל שישראל החלה להתאושש מהמגפה, גורמים רבים נוספים נכנסו אל המשחק והחריפו את חוסר היציבות הכלכלי.
העלייה בשיעורי הריבית
בשנים האחרונות, העלה בנק ישראל את הריבית כמענה לחשש מעליית האינפלציה.
מדובר במגמה עולמית שמהדהדת בעוצמה כאן בישראל. העלייה במחירי האנרגיה והתבואה עקב המלחמה באוקראינה והעלייה בשיעור המכסים והמיסוי בסחר הבינלאומי, הובילו לעלייה מתמדת בשיעורי הריבית. בפברואר 2023 העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.5% נוספים וזאת בפעם השמינית ברציפות, וכנראה שעוד לא ראינו את סופה של המגמה החדה הזו.
הדבר הוביל לעלויות אשראי גבוהות יותר לצרכנים ולעסקים, מה שעלול להשפיע על יכולתם לחסוך ולהשקיע. חייבי משכנתא רבים מגלים כעת כי יכולת ההחזר שלהם הושפעה באופן ניכר.
מגמה זו הובילה רבים מהם להבין שהגיע הזמן לחולל מהפכה בהתנהלות הפיננסית ולהתייעל.
אי היציבות הפוליטית משפיעה על הכלכלה
מאז 2019, התמודדה ישראל עם 5 מערכות בחירות. חוסר היציבות הזה מהדהד וגורם למשקיעים זרים להירתע מהשקעות בישראל. כעת, על רקע הרפורמה המשפטית, הדאגות של גורמים כלכליים בינלאומיים גוברות יותר מתמיד. קיים אפילו חשש כי דירוג האשראי של ישראל ירד.
הגדלת הגירעון
המגיפה השפיעה גם על המאזן התקציבי של המדינה. ממשלת ישראל נאלצה להגדיל את ההוצאות כדי לטפל במשברים הבריאותיים והכלכליים שנגרמו על ידי המגיפה.
לפי נתוני משרד האוצר, הגירעון התקציבי הגיע ב-2020 ל-11.6% מהתמ"ג, לעומת 3.7% ב-2019. מגמה זו עודנה נמשכת וקיים חשש סביר כי היא תגרום להעלאת מיסים או קיצוץ בהוצאות הממשלה. מדובר בהשלכות שישפיעו באופן ישיר על הכיס שלנו.
העלייה ביוקר המחיה נמשכת
יוקר המחיה בישראל הוא מהגבוהים מבין מדינות המערב. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2022 ב-5.3%, ואנחנו רואים את המגמה ממשיכה עם עליית המדד בינואר 2022 ב-0.3% נוספים. המשמעות היא שהישראלים משלמים יותר על סחורות ושירותים.
על פי נתוני ה-OECD, ישראל נמצאת במקום השלישי בשיעורי העלייה במחירי הדיור, עם קפיצה של מעל 80% ב-15 השנים האחרונות.
כיום, נדרשות 168 משכורות ממוצעות במשק על מנת לרכוש דירה בישראל. ככל שסל הקניות של הצרכן מתייקר והחלום על הבית מתרחק, כך יהיה עלינו ללמוד להדק יותר את החגורה וללמוד להתנהל בצורה מושכלת יותר עם הכספים שלנו.
אז איך נעשה את זה נכון?
אין ספק שאנו נכנסים לתקופה מאתגרת. עם זאת, דווקא עכשיו, זה הזמן לבצע צעדים שיאפשרו לנו להתמודד. ישנם לא מעט פעולות שנוכל לנקוט בהן כבר היום כדי לנהל את הכספים שלנו בצורה יעילה וחכמה יותר ולהשאיר בידיים שלנו יותר כסף, יותר מתמיד.
אם יש לך חובות, זה הזמן לטפל בהם. החזרי הלוואה כבדים מעמיסים מאוד על ההתנהלות הפיננסית ומשפיעים על הגמישות הכלכלית. מוטב לצמצם למינימום את חיובי האשראי ובעיקר את הפריסה לתשלומים, עליהם אנו משלמים ריביות יקרות וכמובן – לעשות כל מה שניתן כדי לא לחרוג מהמסגרת שלנו.
רישום מסודר של כל מקורות ההכנסה וגורמי ההוצאות שלך יאפשר לך לקבל תמונת על רחבה ומסודרת ולבחון היכן ניתן לקצץ. מומלץ לחלק את התקציב על פי סדרי עדיפויות ולהתחיל לזהות אילו הוצאות אינן הכרחיות, או שניתן לצמצם אותן. מעקב מסודר על הפער בין ההכנסות וההוצאות יאפשר לך לבחון את הדברים באופן ריאלי ולהתנהל על בסיס נתונים בשטח.
